כתב ההגנה שהוגש במסגרת התביעה
בית משפט השלום ת.א. 49517-04-15
בפתח תקווה
בעניין שבין: אדר ואח'
- נ ג ד -
לוי ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד ציון בהלול הנתבעים כתב הגנה
- מר יוסי לוי וגב' יונג לוי (להלן:"הנתבעים")יהיו מיוצגים ע"י בא כוחה הנ"ל ומענם לצורך המצאת כתבי בי-דין הינה מען משרד בא כוחה כמפורט בכותרת.
הנתבעים מכחישים כל טענה הנטענת כלפיהם בכתב-התביעה אשר לא באה עליה הודאה מפורשת בכתב-הגנה זה.
בכל מקום בכתב הגנה זה בו הוכחש האמור בכתב התביעה ואחריו מופיע פירוט טענות הנתבעים, אין בפירוט כדי להוות הודאה או לגרוע מן ההכחשה והיקפה.
כל טענה הנטענת בכתב הגנה זה, נטענת באופן מצטבר, משלים או חלופי לכל טענה אחרת הנכללת בו, והכל לפי הקשר הדברים והגיונם, בין אם נאמר הדבר במפורש ובין אם לאו.
אין בהעלאת טענה ו/או באזכור עובדה בכתב הגנה זה כדי להעביר את נטל ההוכחה ו/או נטל הראיה מן התובע בכל עניין בו נטל ההוכחה ו/או נטל הראיה מוטל על כתפיו לפי כל דין אלמלא נטענה הטענה או נזכרה העובדה.
הנתבעים יטענו כי אין בטענות משום ויתור על טענות נוספות העומדות לרשותם וכי הם שומרים על זכותם לתקן את כתב ההגנה ו/או להוסיף עליו פרטים עם השלמת כל הבירורים הנדרשים ו/או עם היודע עובדות חדשות אשר לא היו ידועות קודם.
מבלי לפגוע בטענות המקדמיות שהועלו לעיל יטענו הנתבעים להגנתם את הטענות הבאות, זו לצד זו, או לחלופין הכל בהקשר ובהתאם לעניין.
דין התביעה להדחות
- הנתבעים יטענו כי דין תביעה זו הינה דחייהאו לכל הפחות מחיקה ממספר סיבות:
- המדובר בתביעה מופרכת נוספת מבית מדרשם של התובע 1 ומשפחתו. התביעה טורדנית וקנטרנית אשר אין בה מאום והיא היא הדוגמא לניצול לרעה של הליכי משפט. כפי שמגלה כתב התביעה (באופן חלקי בלבד, אך לכך נדרש בהמשך), זוהי אינה המערכה המשפטית הראשונה בין הצדדים אשר בינהם התנהלו יחסים של שוכר ומשכיר (התובע 1 שכר לו ולמשפחתו את הדירה אשר הועברה לבתם של הנתבעים במסגרת הסכם גירושיהם, להלן:"הדירה המושכרת") אלא זו התביעה הרביעית במספר המתנהלת בינהם:
- הליך ת.א 33634-10-11 אשר הסתיים בפשרה עניינו תביעת התובעים בגין "נזקים נפשיים" שנגרמו לכאורה לבתו של התובע 1 (התובעת 3) בשל טענתם כי לכאורה קרסה תקרת זכוכית בחדר האמבטיה של הדירה המושכרת על בתם והותירה מצולקת נפשית. התביעה הוגשה על סך של למעלה מ- 3 מיליון ₪ ונסתיימה בפשרה (מבלי להודות בחבות ולפנים משורת הדין) בסכום של 180,000 ₪ והוצאות לתובעת 3.
- רצ"ב פסק הדין מצ"ב כנספח א' לתביעה זו.
- תא"ח 4457-04-11- תביעת פינוי כנגד התובע 1, אבי המשפחה והאחראי על ילדיו, מהדירה המושכרת בשל הפרתו הבוטה של הסכם השכירות על ידי התובע 1, בין היתר באי תשלום דמי השכירות ודמי וועד הבית, ובשל העובדה כי כל פניות התובעת בהליך זה (בתם הקטינה של הנתבעים בהליך דנן אשר אליה עברה הבעלות בדירה על פי הסכם הגירושין בין הנתבעים בהליך דנן) ו/או מי מטעמה לנתבע בדרישה לרפא את ההפרות ולשלם את דמי השכירות וחובות וועד הבית העלו חרס.
- ת.א 57592-05-12- (להלן:"תביעת שכר הדירה" או "תביעת השכירות") תביעה אשר ממתינה לפסק דין בימים אלה ועניינה תביעה לתשלום פיצוי בגין שכר דירה ודמי וועד בית אשר לא שולמו (68,250 ש"ח בגין 10.5 חודשי שכירות ו- 15,002 ש"ח בגין תשלום 24.5 חודשי וועד בית והוצאות משפט- סה"כ 88,028 ₪).
- תביעה נגדית לתביעה ת.א 57592-05-12-( להלן: "תביעה נגדית") תביעה מופרכת של מר אדר כנגד מר וגב' לוי ובתם הקטינה (היא בעלת הדירה המושכרת).
-
- ייתכן כי הנתבעים חושבים כי מצאו מכרה זהב אשר יוכלו להתעשר ולהתפרנס ממנו וכי אם יטרידו את בית המשפט בזוטות ובסיפורי הבדים מבית מדרשם, הנתבעים אולי יסכימו להתפשר עמם ולהיענות לתביעתם המופרכת גם הפעם.יודגש, כי התביעה דנן, יחד עם שתי התביעות הנוספות אשר הגישו התובעים (תביעת ה"נזק הנפשי" שנגרם כביכול לתובעת 3 ותביעת הנגד בהליך שכר הדירה) הנה הדוגמה לתשריט הבלהות אשר כל משכיר דירה חושש מפניו- שוכר אשר נכנס לדירה וממרר את חיי בעל הדירה בשלל בקשות מופרכות, מתחמק מתשלום שכר דירה ודמי וועד בית ומגיש תביעות הזויות בכדי שיהוו משקל נגד לתביעת הפינוי והשכירות המוצדקות של בעלי הדירה. במקרה זה, שומה על בית המשפט הנכבד לדחות בשאט נפש את ניסיונם הנואל של התובעים לסחוט גם הפעם תשלום מן הנתבעים ובית המשפט הנכבד מתבקש על ידי הנתבעים לדחות את התביעה על כל רכיביה על הסף, תוך חיובם של התובעים בהוצאות הולמות ושכ"ט עו"ד+ מע"מ.
- העדר יריבות- בתקופת שבה שכרו התובעים את הדירה המושכרת ואף לפני כן, שכרה את הדירה ממול (שגם כן הייתה שייכת לנתבעים), דיירת (גב' חדד) אשר ביקשה מן הנתבעים כי תותקן בדירתה מצלמה למען בטחונה האישי לאחר שנודע לה כי ארעה פריצה חמורה שהייתה בדירה המושכרת כאשר הנתבעים התגוררו שם. לאחר כניסת התובעים לדירה הם יודעו ע"י הנתבע 1 כי הייתה פריצה חמורה בדירה המושכרת וכי מותקנת בדירה המוחזקת ע"י גב' חדד, למען בטחונה ולפי בקשתה, מצלמה בחדר השירותים של ביתה אשר עין המצלמה מכוונת לפתחי המעליות בקומה (להלן:"עין המצלמה") עין המצלמה חוברה למחשב עם מקור חשמל . משכך- במידה ולתובעים ישנן טענות בנוגע להפרת פרטיותם כביכול- מוזמנים הם לפנות ולתבוע את בעלת החזקה בנכס באותה העת, הלא היא הגב' חדד. משכך, יש לדחות את התביעה מחמת העדר יריבות.
- התיישנות- במהלך חקירת הנתבע 1 מיום 1.9.14 בתביעת השכירות, נאמר על ידו מפורשות כי יידע את הנתבע 1, ראש המשפחה בדבר קיום עין המצלמה עוד במהלך תקופת השכירות של הנתבעים (1.9.09-15.9.11) (ראה בעמוד 24 לחקירת הנתבע 1 דנן בהליך הפינוי בשורות 30-31). משכך,תקופת ההתיישנות בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן:"חוק הגנת הפרטיות") חלפה לה עוד בשנת 2013 לכל היותר ודין תביעה זו דחייה. זאת ועוד, באי כח הנתבע 1 בהליך הפינוי ידעו על קיומם של תקליטור בהם נראים התובע 1 מצולמים בכדי להפריך טענות שונות הקשורות לתביעת השכירות עוד ביום 7.1.13, בו נשלח תצהיר גילוי מסמכים בהליך השכירות לב"כ התובעים בהליך ואושרר כי נתקבל התצהיר במכתב חוזר של ב"כ התובעים בהליך השכירות ביום 24.1.13, כך שגם אם נמנה את השנתיים הקבועות בחוק הגנת הפרטיות להתיישנות מתאריכים אלה, הרי שתקופת ההתיישנות חלפה ועברה לה עוד בינואר 2015 והתביעה דנן הוגשה באפריל 2015. נראה, כי משפסק דין בתביעת השכירות הולך וקרב, מנסים הם להגיש תביעה כמשקל נגד לתביעתם המוצדקת של הנתבעים.
- עמוד 23-24 לחקירת הנתבע 1 (דנן) בתביעת השכירות,
- רצ"ב כנספח ב'לכתב הגנה זה.
- תצהיר גילוי מסמכים של הנתבעת 2 בהליך השכירות אשר נשלח לב"כ התובעים באותו הליך ביום 7.1.13 ובו מצויין דבר התקליטורים.
- רצ"ב כנספח ג' לכתב הגנה זה.
- מכתבו של ב"כ התובעים בהליך השכירות המאשר את דבר קיומם של התקליטורים וידיעה עליהם מיום 24.1.13 .
- רצ"ב כנספח ד' לכתב הגנה זה.
-
- שיהוי-לחילופין ובמידה שטענת ההתיישנות לא תתקבל משום מה, הרי שהנתבעים יטענו לשיהוי משמעותי העולה כדי חוסר תום לבבהגשת התביעה, אשר הוגשה ביום 28.4.15 כאשר ההתיישנות על תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות, הינה שנתיים. לפי האמור בסעיף 12 לכתב התביעה, התובעים למדו כביכול על קיומה של המצלמהביום 30.4.13, בזמן קיום הליכים מקדמיים בין הצדדים בהליךהשכירות.ברי כי לו היו חשים התובעים באמת ובתמים כי נתבצעה פגיעה בפרטיותם היו מתקנים את כתבי הטענות שהוגשו בהליך השכירות כך שיכללו טענה ותביעה בדבר פגיעה בפרטיות או למצער מגישים את התביעה ברגע שדבר קיום עין המצלמה כביכול נודע להם ולא מחכים עד הדקה ה-90 שלפני תום תקופת ההתיישנות להגיש את תביעתם ואף בשל כך דין התביעה להידחות.
- בשל כל האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את התביעה דנן תוך חיוב הנתבעים בהוצאות הולמות ושכ"ט עו"ד+ מע"מ.
- מבלי להודות בדבר ולמען הזהירות בלבד מוגש כתב ההגנה שלהלן:
- פתח דבר
- הצדדים
התובעים הנם בני משפחה אחת אשר שכרו בין התאריכים 1.9.09-15.9.11 את הדירה המושכרת.יודגש כי לפי חקירת התובע 1 (מר אדר שמעון) מיום 16.11.14 בתביעת השכירות, במהלך התקופה בה התגוררו התובעים בדירה המושכרת, הוא לא עבד ואף אשתו לא עבדה (ראה עמודים 50-52 לפרוטוקול עמוד 51 שורות 29-31, עמוד 52 שורות 1-16). כמו כן, על פי עדותו, שלושה מתוך חמשת ילדיו (שארבעה מהם גרו עמו) סובלים מלקויות ונכויות שונות. התובע 2 נפגע בתאונת דרכים, התובע 5 נכה 100% לפי ביטוח לאומי והתובעת 3 סובלת לטענתה מ"נזקים נפשיים" בשל נפילת תקרת זכוכית בדירה המושכרת בקרבתה (זאת על אף שלא נפגעה כלל גופנית). בגין "נזק נפשי" זה קיבלה התובעת פיצוי נדיב ביותר במסגרת הסדר פשרה בת.א 33634-10-11 מצ"ב כנספח א' לכתב הגנה זה.
החלקים הרלוונטיים מפרוטוקול חקירת התובע 1 בהליך תביעת השכירות. רצ"ב כנספח ה' לכתב הגנה זה.
הנתבעים הנם בני זוג לשעבר אשר התגרשו זה מכבר וכל הזכויות בדירה המושכרת (שהייתה חיבור של שתי דירות מגורים) עברו לבתם המשותפת.
- התייחסות לגופו של עניין
- באשר לטענת התובעים כי ילדיו הנכים של הנתבע 1 לא היוו חלק מהסכסוך המשפטי שהתקיים בין התובע 1 לנתבעים- הרי שטענה זו מטעה את בית המשפט הנכבד ודינה להדחות. מבלי לחזור על הנאמר בהליך השכירות- שעניינו בתביעת בתם של הנתבעים דנן לתשלום שכר דירה, דמי וועד והוצאות משפטיות שלא שולמו, אחת מהטענות בתביעת הנגד של התובעים באותו הליך, הינה כי ילדיו של התובע 1 נכים ובשל כך ישנו צורך בהפעלת מעלית שבת (גם מטעמי דת וגם מטעמי נכותם) וכיוון שלא הופעלה מעלית השבת נאלץ לשכור גוי של שבת שיפעילה. טענה נוספת אותה טען התובע 1 הינה כי בשל העובדה שוועד הבית לא סיפק לו שירותי פינוי אשפה כמו לשאר הדיירים (וזאת כיוון שלא טרח לשלם דמי וועד בית למעלה משנתיים...) נאלץ לשכור פועל שיספק לו שירותים אלה עבור תשלום. תגובתם של ה"הלוי לטענות אלו בהליך השכירות הורכבה בין היתר מחשיפת תקליטורים מעין המצלמה (עליה יורחב גם בהמשך) אשר מפריכה את טענות התובע 1 ומראה מפורשות כי הלה מוריד את האשפה בעצמו וכי אחד מילדיו הנכים של התובע 1 מתגלהכמי שאינו זקוק לקביים ומתהלך בכוחות עצמו. טענת נכות ילדו של התובע 1 נטענה ככה"נ בכדי לעורר את רחמי בית המשפט והוא זה שהעלה אותה בהליך השכירות ומשכך הטיעון כי ילדיו של התובע 1 לא היוו חלק מן הסכסוך שגויה ודינה להידחות.
- אשר לטענת התובעים בנוגע להצבת מצלמה בחדר המדרגות אשר מטרתה לעקוב אחרי התובעים ובכך לשעשע את הנתבעים וכי הנתבעים שומרים תקליטורים או חומר מצולם אחר בנוגע לתובעים- טענה זו, אשר הינה לב ליבה של כתב התביעה, מופרכת מאין כמוה ודינה להידחות. כפי שהנתבע 1 העיד בחקירתו הנגדית ביום 1.9.14 בתביעת הפינוי, התקנת עין המצלמה נעשתה מטעמי בטחון, לאחר פריצה שבוצעה בדירה המושכרת בזמן בו גרו בה הנתבעים, בה נלקחה כספת ובה רכוש יקר ערך ולמען בטחונה האישי של הדיירת הגב' חדד (אם חד הורית) אשר התגוררה באותה העת מול הדירה המושכרת וביקשה כי תותקן עין המצלמה כתנאי לכניסתה לדירה בשל חשש לביטחונה האישי ובטחון רכושה. כאמור, עין המצלמה מכוונת לפתחי המעליות (מרחב הציבורי) בכדי שבמקרה וחס ושלום פריצה נוספת תקרה- יהיה תיעוד מדוקדק של הפורצים בכדי למסור למשטרה.
- המרחב הציבורי איליו הופנתה עין המצלמה אינו דלת אמותיהם של התובעים ואין סבירות וציפייה כי במקום בו ישנו מעבר של אנשים לשם כניסה ויציאה ממעליות למספר שניות הצילום נעשה לשם מעקב ושעשוע כפי שטוענים התובעים.
- מעולם לא עלתה המחשבה בראשם של הנתבעים "לעקוב" אחר התובעים או "להשתעשע" על ידי תמונותיהם, מה גם שתיעוד הצילום כלל לא היה ברשות הנתבעים ולא בחזקתם . עין המצלמה נועדה לצרכי בטחון והגנה ותו לו ואדרבא, הרי שלהגנה זו זכו גם התובעים כאשר שכרו את הדירה.
- בנוסף, מידע אודות הפריצה שארעה בדירה המושכרת בתקופה בה גרו הנתבעים ודבר קיום עין המצלמה גם בעת שהייתה מושכרת לתובעים, נמסר לתובע 1 במהלך תקופת השכירות (מיום 1.9.09 ועד 15.9.11) כך שהלכה למעשה חלפה תקופת ההתיישנות בנוגע לתביעה זו ודינה דחייה (ראה טענות מקדמיות לעיל).
- יודגש כי עין המצלמה אינה שומרת את החומר המצולם והנתבעים אינם מחזיקים דיסקים שונים של התובעים ואינם מתכוונים לפרסם כל חומר אודותיהם ברבים. למצלמה מקום אחסון של מידע אשר מוחק ומתחדש מדי כמה זמן כך שמידע שמצוי במצלמה נמחק מאליו. כך שגם טענתם של התובעים כי כביכול הנתבעים מחזיקים "ארכיון" דיסקים אודותיהם- מופרכת. גב' חדד סיימה את תקופת השכירות ביום 21.9.11 וסמוך לאחר מכן פורקה עין המצלמהמהמחשב שבאותו הזמן כלל לא עבד והיה מנותק ממקור חשמל.
- לאחר הגשת תביעת הנגד המופרכת של התובעים בהליך תביעת השכירות, נזכרו הנתבעים במצלמה שהותקנה בדירת השוכרת הגברת חנה חדד וכבדרך אגבפנו בכדי לבדוק את הטענות הקשות אשר העלו התובעים כנגד הנתבעים. ממעט המידע שניתן היה למצוא במה שנשאר במחשב, התברר כי ישנו תיעוד של המצלמה מחודש אפריל וחודש מאי 2011 בלבד ומתוכם התברר התובע 1 לא נזקק לעובד שיפנה את אשפת ביתו כיוון שמפנה אותה בעצמו והוא ובני ביתו אינםזקוקים לגוי של שבת כפי שטען לצורך שרות המעלית (דבר אשר לא נאמר לנתבעים עד להגשת תביעת השכירות) ורובם כלל אינם חובשים כיפה כמצופה מאנשים דתיים.כמובן, שטענות התובעים בהליך הפינוי קרסו כמגדל קלפים. התובע 1 נראה בברור מפנה אשפה בכוחות עצמו ואף טענותיו בנוגע לנכות ילדו הצעיר שבאופן קבוע מתהלך בקביים, נצפה כמי שלא זקוק להם ואף נושא מצרכים במשקל כבד מתוך המעלית ללא קביים . ראה לאותו עניין נספח א' לכתב התביעה.
- הציטוט בסעיף 9 לכתב התביעה מפרוטוקול חקירת הנתבע 1 מיום 1.9.14 חלקי ומטעה. הדברים בנוגע לבתו הדתייה של התובע 1 נאמרו כמובן בציניות. כמובן שאין למי מהנתבעים כל אינטרס, רצון או יכולת לעקוב אחר התובעים בזמן ששכרו את הדירה או לאחר מכן, זאת גם מכיוון שבכל אותה העת המצלמה הותקנה בדירה אשר הוחזקה על ידי הגברת חדדלצרכי בטחון והייתה ברשותה וחזקתה וכאמור רוב המידע המצוי בה נמחק ומשכך דין טענה זו של התובעים להידחות.
- ראה לאותו עניין גם נספח ב' לכתב הגנה זה.
- באשר לטענת התובעים כי הושמדו תקליטורים אחרים בהם ישנם צילומים של התובעים או חששם של התובעים כי הנתבעים מחזיקים בתקליטורים נוספים שלהם במצבים מביכים או אינטימיים- הרי שכפי שנאמר לעיל, תוכנת המצלמה מוחקת מדי זמן את המידע שמאוחסן בה התובעים לא החזיקו במצלמה , הסרטים שתועדו לא היו ברשותם ולתובעים אין עניין בצפייה בסרטונים של התובעים. וכל שנותר הוא סרטונים מחודשים אפריל ומאי 2011 שנמצאו על ידי התובעים לאחר שנזכרו בהם כאמור.
- אשר לטענת התובעים כי מועד הגילוי אודות קיום המצלמה אשר התקינו הנתבעים מול דלת הדירה המושכרת הינו יום 30.4.13 בו נשלח לב"כ התובע 1 בהליך השכירות מכתב עם תקליטורים של המצלמה- הרי שטענה זו אינה נכונה ומטרתה "הרווחת זמן" לעניין ההתיישנות ודינה דחייה (טענות נוספות לעניין התיישנות ראה לעיל). עוד בתקופת השכירות (1.9.09-15.9.11) יידע הנתבע 1 את התובע 1 אודות קיום עין המצלמה המכוונת לכיוון המעלית כך שעילת התביעה התיישנה עוד ביום 15.9.13. זאת ועוד, כבר בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת 2 בתביעת הפינוי אשר נשלח ביום 7.1.13 בפקס ויתרה מכך נשלח אף מכתב אישור על קבלתו מטעם ב"כ התובעים ביום 24.1.13 היה מודע ב"כ התובעים בהליך השכירות כי ישנם תקליטורים וכי מרשיו צולמו.
- חלף תיקון כתב תביעתם הנגדית בתביעת השכירות בה תכלל גם עילת פגיעה בפרטיות כביכול או הגשת כתב תביעה מייד כשדבר ההפרה נודע להם, חיכו התובעים שנתיים תמימות להגשת תביעתם המופרכת ומשכך- דין טענה זו דחייה.
- אשר לטענות התובעים כי הצילומים שבוצעו בעין המצלמה מהווים פגיעה בפרטיות, כי הצילום בוצע כדי לעקוב אחר התובעים וכי הצילום בוצע ברשות היחיד של התובעים- טענות אלו מופרכות ודינן דחייה מוחלטת. הורתה ולידתה של התביעה דנן הנו בניסיון נוסף של סחיטת הנתבעים ע"י התובעים. התובע 1 יודע עוד במהלך תקופת השכירות על ידי הנתבע 1 כי הדירה המושכרת נפרצה בעבר וכי בדירת השכנה ממול הותקנה לפי בקשתה ולמען בטחונה מצלמת בטחון אשר עין המצלמה מכוונת לפתחי המעליות בקומה. תוך הדירה המושכרת כלל לא צולם והתובעים נהנו גם הם בתקופת שכירותם מההגנה אותה הקנתה עין המצלמה. לו הרגיש התובע 1 או מי מבני ביתו פגוע מקיומה של המצלמה, חזקה עליו כי היה פונה לגב' חדד אשר החזיקה בדירה בה הותקנה המצלמה- בכדי שתסיר אותה, מה גם וכפי שנאמר לעיל הסבירות והציפייה כי במקום בו ישנו מעבר של אנשים לשם כניסה ויציאה ממעליות למספר שניות אינה במטרה למעקב והפרת הפרטיות לשם שעשוע כפי שטוענו התובעים.
- עוד ייטענו הנתבעים כי התמונות בתקליטורים אשר הוגשו בהליך השכירות לבית המשפט לא פורסמו וכמובן שלא פורסמו כל תמונות אחרות של התובעים ברבים. עין המצלמה צילמה את פתחי המעליות אשר אינם מהווים "רשות יחיד" ואינם מהווים חלק אינטגרלי מן הדירה המושכרת.
- בנוסף ייטענו הנתבעים כי עומדות להם ההגנות השונות בחוק הגנת הפרטיות, בין השאר לפי סעיפים 18(2)(א),(ב),(ג), כי צילומי מצלמת הביטחון לא פורסמו ברבים וכל מטרת המצלמה הייתה שמירה על בטחון דיירי הקומה. גם אם הייתה פגיעה בתובעים (מה שמוכחש), הרי שהיא נעשתה באופן סביר, למען מטרה טובה ובתום לב, זאת כיוון שמטרת התקנת המצלמה הינה שמירה על בטחון הדיירים והרכוש שבדירה המושכרת ודירתה של גב' חדד לאחר הפריצה חמורה בדירה המושכרת שהושכרה לתובעים אשר הסבה נזק כבד לנתבעים. לנתבעים לא הייתה כוונה לבלוש אחר התובעים (אשר ידעועלקיוםהמצלמה) והתובעים פנו בתביעה זו אך לאחר שנתפסו בקלקלתם כי הם מעלים טענות לא נכונות בהליך משפטי (תביעת השכירות ).
- התייחסות פרטנית לסעיפי התביעה
האמור בסעיפים 1-2 לכתב התביעה מוכחש. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, התביעה בהליכי הפינוי והשכירות הוגשה ע"י בתם המשותפת של הנתבעים, אשר אליה עברה הדירה במסגרת הסכם הגירושין בין הנתבעים. ראה גם סעיפים 8-9ולאורך כתב הגנה זה.
האמור בסעיפים 3-4לכתב התביעה מוכחש. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, דבר קיום עין המצלמה נודע לתובעים עוד במהלך תקופת השכירות ודבר קיום התקליטורים בהם מצולמים חלק מן התובעים בהליך זה נודע לב"כ התובעים עוד ביום 7.1.13 בעת קיום הליך גילוי המסמכים בתיק ואושרר במכתב חוזר של ב"כ התובעים באותו הליך ביום 24.1.13 (ראה נספחים ב' וגב' לכתב הגנה זה) כך שדין התביעה דחייה מחמת התיישנות. כמו כן, עין המצלמה מכוונת לפתחי המעליות בקומה בלבד. ראה גם סעיפים 8,9,11,12-13,16-19ולאורך כתב הגנה זה.
האמור בסעיפים 5-8לכתב התביעה מוכחש. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, מצלמת הביטחון הותקנה בדירה אשר הוחזקה באותה העת ע"י הגב' חדדולבקשתה, והתובע 1, אשר חתם על הסכם השכירות בשם משפחתו, ידע זאת במהלך תקופת השכירות ולא עשה מאום. התובעים עזבו את הדירה ביום 15.9.11 ולא בחודש מרץ 2012 כך שטענת הנתבעים כי צולמו במשך שנתיים וחצי אינה נכונה.יובהר כי הגב' חדד עזבה את דירתה ביום 21.9.11 והמצלמהועיןהמצלמהפורקו. כמו כן, התובעים אינם מצרפים (וייתכן כי בכוונה תחילה) את תצהירה המלא של הנתבעת 2 בהליך השכירות והחסירו ממנה 2 דפים המדברים בעד עצמם. ראה גם סעיפים 8-10,11-13 וסעיף 15-19 לכתב הגנה זה ולאורך כתב הגנה זה.
רצ"ב 2 הדפים החסרים מתצהירה של נתבעת 2 ומסומן כנספח ולכתב הגנה זה
האמור בסעיפים 9-11לכתב התביעה מוכחש. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, ראה לעיל גם סעיפים 8-15 לכתב הגנה זה ולאורך כתב הגנה זה.
האמור בסעיפים 12-14 לכתב התביעה מוכחש. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, ראה האמור בכתב הגנה זה.
האמור בסעיפים 15-18 לכתב התביעה מוכחש. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, הרי שהתובעים עושים ככל שביכולתם לסחוט עוד את הנתבעים (נוסף לשתי התביעות הקודמות שהגישו- בנושא "נזק נפשי" לתובעת 3 ותביעת נגד לתביעת השכירות המוצדקת של הנתבעים), אשר נראים להם ככיס עמוק להיפרע ממנו.המקרה שבפנינו אינו מקרה של פגיעה בפרטיות אלא של רצון כנה לדאוג להגנת דיירי הקומה, ביטחונם ובטחון רכושם. התובע 1, אשר אחראי על ילדיו (אשר חלקם קטינים וחלקם נכים ונתמכי סעד) וחתם על חוזה השכירות ידע ידוע היטב על קיום המצלמות עוד בתקופת השכירות וכגורם האחראי על משפחתו לא עשה מאום בעניין במהלך תקופת השכירות ולמעלה משלוש וחצי שנים לאחר שעזב את הדירה המושכרת. בעצם בקשת הסעד בתביעה נראה כי התובעים עצמם לא מאמינים כי נעשתה כוונה לפגוע בפרטיותם (אחרת היו תובעים כפל סעד לכל תובע) וכי כל מטרתה של תביעה זו הנה, להטריד ולנצל לרעה את עילת הפגיעה בפרטיות שאינה שייכת למקרנו. בנסיבות אלה, שומה על בית המשפט הנכבד לשים מקרה חמור זה של ניצול מערכת המשפט כנר לרגליו ולדחות לאלתר את התביעה על כל רכיביה. ראה לאותו עניין גם האמור בכתב הגנה זה.
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את תביעת התובעים נגד הנתבעים ולחייבם בהוצאות הנתבעים, שכ"ט עו"ד ומע"מ בגינו והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.
_______________________________ ציון בהלול, עו"ד ב"כ הנתבעים
טקסט לדוגמא