פירעון ושיקום כלכלי של חברות
כושר פירעון ושיקום כלכלי של חברות בתחום כושר הפירעון והשיקום הפיננסי של חברות, חיוני שעורכי דין יהיו מצוידים בידע ובמומחיות לנווט בנוף המשפטי המורכב. כאשר מתמודדים עם האתגרים המורכבים שמציבה חדלות פירעון, חיוני לנקוט בפעולות אסטרטגיות שיכולות לא רק להגן על האינטרסים של החברה, אלא גם לסלול את הדרך להתאוששות פיננסית מוצלחת. במאמר זה, נתאר את הפעולות העיקריות שעורך דין צריך לנקוט במקרה של כושר פירעון ושיקום פיננסי של חברות, ונספק לך תובנות חשובות כדי להתגבר על נסיבות מרתיעות אלה.
1. הערכה וניתוח מקיפים השלב הראשון בהתמודדות עם כושר פירעון ושיקום פיננסי הוא ביצוע הערכה וניתוח מקיף של מצבה הפיננסי של החברה. עורך דין מיומן חייב לבחון בקפידה את הרישומים הפיננסיים, חובות והנכסים כדי לקבל הבנה מעמיקה של הבריאות הפיננסית של החברה. על ידי הערכת גורמי השורש לחדלות פירעון וזיהוי אפיקי התאוששות פוטנציאליים, עורך הדין יכול לפתח אסטרטגיה ממוקדת המותאמת לצרכים הספציפיים של החברה.
2. פיתוח תוכנית שיקום כלכלית לאחר השלמת שלב ההערכה, על עורך הדין להתמקד בגיבוש תוכנית שיקום כלכלית איתנה. תוכנית זו צריכה לכלול שורה של צעדים מעשיים שמטרתם להקל על המצוקה הפיננסית ולסלול את הדרך להבראת החברה. עורך הדין צריך לשתף פעולה באופן הדוק עם בעלי עניין מרכזיים, כולל נושים, בעלי מניות והנהלה, כדי להבטיח שהתוכנית עולה בקנה אחד עם האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. גישה מקיפה זו תגדיל את הסיכוי לשיקום מוצלח ותטפח את אמון בעלי העניין.
3. יישום אמצעי ארגון מחדש כדי לטפל בכושר הפירעון ולהשיג שיקום פיננסי, עורכי דין צריכים לייעץ ולפקח על יישום אמצעי הארגון מחדש הדרושים. זה עשוי לכלול משא ומתן עם הנושים לארגון מחדש של החוב, ייזום מכירות נכסים או פיצולים, ואופטימיזציה של מבני התפעול והעלויות של החברה. על ידי ביצוע זהיר של צעדים אלה, עורך הדין יכול לעזור לחברה להחזיר את היציבות ולבנות מחדש את הבסיס הפיננסי שלה.
4. עמידה בדרישות החוק בהקשר של כושר פירעון ושיקום כלכלי, על עורכי הדין להבטיח עמידה קפדנית בדרישות החוק והתקנות. באחריותם לנווט במסגרת החוקית, ולהבטיח שכל הפעולות הננקטות עולות בקנה אחד עם החוקים והתקנות החלים. זה כולל מתן הדרכה לגבי ממשל תאגידי, משא ומתן מחדש על חוזים וסכסוכים משפטיים פוטנציאליים שעלולים להתעורר במהלך תהליך השיקום. על ידי מתן עדיפות לציות לחוק, עורכי דין יכולים להפחית סיכונים ולהגן על החברה מפני סיבוכים נוספים.
5. ניטור והתאמה רציפים גם לאחר יישום תוכנית שיקום כלכלי, חיוני שעורכי הדין יעקבו באופן שוטף אחר התקדמות החברה ויבצעו את ההתאמות הנדרשות לאורך הדרך. זה כרוך בהערכות שוטפות של הביצועים הפיננסיים של החברה, זיהוי מכשולים פוטנציאליים וקבלת החלטות יזומות כדי להתגבר עליהם. על ידי מעקב צמוד אחר תהליך השיקום, עורכי דין יכולים לספק הדרכה בזמן ולהמליץ המלצות מושכלות כדי להבטיח את היציבות הפיננסית ארוכת הטווח של החברה.
6. שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע אחרים כושר פירעון ושיקום כלכלי דורשים לעתים קרובות גישה רב תחומית. עורכי דין צריכים לשתף פעולה באופן פעיל עם אנשי מקצוע אחרים, כגון יועצים פיננסיים, רואי חשבון ועוסקים בחדלות פירעון, כדי למנף את מומחיותם ולהבטיח אסטרטגיה מקיפה. מאמץ משותף זה מאפשר הערכה הוליסטית של מצבה הפיננסי של החברה ומאפשר יישום אמצעים יעילים להשגת שיקום מוצלח.
7. תקשורת ושקיפות לאורך כל תהליך הפירעון והשיקום הפיננסי, עורכי דין צריכים לשמור על קווי תקשורת פתוחים ושקיפות עם כל בעלי העניין הרלוונטיים. תקשורת יעילה בונה אמון, מטפחת שיתוף פעולה ומבטיחה שכל הצדדים המעורבים מעודכנים היטב לגבי ההתקדמות והאתגרים העומדים בפני החברה. על ידי שמירה על בעלי עניין מעורבים ומעודכנים, עורכי דין יכולים לטפח סביבה תומכת המקדמת פתרון מוצלח של קשיים פיננסיים.
לסיכום, כאשר מתמודדים עם כושר פירעון ושיקום פיננסי, עורכי דין ממלאים תפקיד מרכזי בהנחיית חברות לקראת התאוששות. על ידי ביצוע הערכה מקיפה, גיבוש תוכנית שיקום פיננסית מותאמת, יישום צעדי ארגון מחדש, הבטחת ציות לחוק, מעקב רציף אחר ההתקדמות, שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע ושמירה על תקשורת שקופה, עורכי דין יכולים לתרום באופן משמעותי לפתרון מוצלח של אתגרים פיננסיים. על ידי שימוש בפעולות חיוניות אלה, עורכי דין יכולים לתמוך ביעילות בחברות בניווט במורכבות הפירעון והשגת יציבות פיננסית ארוכת טווח.
המחלקה לחדלות פרעון ושיקום כלכלי במשרד מתמחה בייצוג צדדים בהליכי חדלות פרעון תוך מיצוי אסטרטגיות פעולות תלוית סוג לקוח כאשר לכל סוג לקוח אינטרס שונה האם לשקם את החברה או לפעול לפירוקה , המחלקה בראשות ראש המשרד עוה"ד ציון בהלול משכללת את מכלול האינטרסים של הלקוח (כבעל מניות/בעל חוב/נושה/ צגד ג /נושה מובטח ועוד..) ובהתאם פועלת לשיקום החברה או לפירוקה בשימת דגש על הפעילות העסקית וההיתכנות קיום של החברה ובהתייחס למצבת נכסים אישיים וערבויות של נושאי משרה ובעלי מניות . תיק לדוגמה שנוהל במחלקה : חברה ששכרה את שירותי המשרד חזרה לפעילות (רווחית) לאחר הסדר שתחילתו בהקפאת הליכים בצו בית משפט ולאחריה בהסדר נושים שהביא למחיקת חובות משמעותית וויתור על ערבויות בעלים אישיות לאחר שאלו נשארו לנהל את החברה..
הסדר הנושים נולד בישראל בפרשה של כור ובאנקרס טראסט, כאשר הוגשה בקשה לפירוק כור שהיה אז קונצרן ענק במשק הישראלי. בית המשפט שבר את הראש איך לפתור את הבעיה ואז ייבא את מתכונת צ'פטר 11 מהמשפט האמריקאי. לבית המשפט לא היתה אז סמכות להחליט על הסדר נושים, אבל בית המשפט חשב שלא נכון לפרק את הקונצרן, ובסופו של דבר הסדר הנושים מומש."המטרה היא קודם כל שיקום של התאגיד – בתנאי שיש סיכוי לשיקום, אין חשש מפגיעה בנושים וקיים מימון. רק אם תנאים אלה לא מתקיימים, הולכים לפירוק. החוק מורה לנו להעדיף שיקום וזה משקף את הפסיקה. כך בתי המשפט נהגו בשנים האחרונות, וטוב שיש עוגן חקיקתי למדיניות הזו."אנחנו מבחינים בהסדרי נושים בין הסדרים אמיתיים שמטרתם לייעל את הגוף שנמצא על סף או כבר בחדלות פירעון – כלומר התייעלות, צמצומים, הזרמת כסף של משקיעים חדשים והמשך הפעילות. לעומת זאת, קיימים הסדרי נושים שהשופטת ורדה אלשיך קראה להם 'פירוק דה-לוקס'. זה לא בדיוק הבראה אלא מכירת העסק בצורה שתביא תשואה יותר טובה מאשר הפירוק שבו מוכרים רק את ה'ברזלים' – מצב שבו העסק שווה פחות והנושים מקבלים פחות".לדברי השופט אורנשטיין, "לשופטי חדלות פירעון יש נטייה טבעית לאפשר הליך של הסדר נושים על פני פירוק. אם מוצג לנו הסדר נושים אמיתי שיוכל להבריא את החברה, שבו בסופו של יום הנושים יוכלו לראות תמורה יותר גדולה מאשר בהליך של פירוק, עדיף לתת את ההזדמנות ולאפשר הליך של הסדר נושים. בית המשפט מאזן במקרים כאלה בין האינטרסים של כולם, כדי להגיע למצב הפחות מזיק ופחות בעייתי.
לצד השינויים המשמעותיים בהליכי חדלות פירעון של יחידים, עוסק החלק השני בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בהליכי חדלות פירעון של תאגידים. החשיבה שנמצאת ברקע החלק הזה דומה: הרפורמה המשפטית קובעת עמדה ערכית, לפיה שיקום חברות עדיף על פירוקן, והחוק יוצר תשתית לקידום הסדרי חוב כבר בשלבים מוקדמים של היווצרות קשיים כלכליים של חברה. זה נעשה בין היתר באמצעות "משא ומתן מוגן" , שנועד ליצור סביבה בטוחה שתאפשר קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב. החוק החדש קובע נקודת פתיחה אחת משותפת להליכי פירוק ולהליכי שיקום, בדרך של בקשה לצו פתיחת הליכים. בית המשפט יכריע בשלב ראשון האם התאגיד חדל פירעון ולאחר מכן יכריע לגבי מסלול הטיפול בתאגיד – האם להפעיל אותו במטרה להביא לשיקומו הכלכלי או להורות על פירוקו המיידי. תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים אם הוא חדל פירעון או שהצו יסייע לחדלות פירעונו וסך חובותיו עולה על 25 אלף שקל. לעומת זאת, נושה רשאי להגיש בקשה כזו רק כאשר התאגיד נמצא בחדלות פירעון. אפשרות נוספת להגשת בקשה לצו פתיחת הליכים היא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא מצא כי יש בכך עניין ציבורי. עיקרון מהותי נוסף בחוק החדש הוא שינוי חלוקת החוב בין הנושים, שנועד לשנות את מפת הצדק החלוקתי. החוק מפחית את היקף דין הקדימה שניתן למדינה בחלוקת נכסי החייב, וכן נקבע כי 25% מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף יועברו לטובת הנושים הכלליים. מהלכים אלו נועדו להגדיל את חלקם של הנושים ה"רגילים", כגון ספקים, אנשים פרטיים ונושים אחרים. גם הנושא של אחריות נושאי משרה בתאגיד זוכה להתייחסות, והרפורמה מטילה חובה על דירקטורים בחברה לדאוג לצמצום היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון.
יצירת קשר